הלוגו של אלי קריינר
תמונה למאמר התשוקה לוודאות

⁨התשוקה לוודאות⁩

אלי קריינר

התשוקה הכי גדולה של האדם יותר מלאהבה עצמה, אושר, הצלחה, כסף, בריאות או כל דבר אחר שעולה על
דעתכם – הינה תשוקתו לוודאות. להבין ולדעת דברים בחייו, לקבל תשובות לשאלות פתוחות, לדעת את העתיד הנראה לעין וכזה שרחוק יותר. לדעת בוודאות מה אחרים מרגישים כלפיו, חושבים עליו, ועד כמה הצלחתו מובטחת באם יחליט כך או אחרת, בענינים שבלב או בענינים שבשכל. התשוקה לאותה תובנה היא מקור התאווה של האדם שיכולה להניע אותו לעשות מעשים בלתי נתפסים, לצאת את גבולות אישיותו ולשלם מחיר יקר בבריאותו עד שזו (התובנה) תושג – או לפחות הוא יחשוב וירגיש כך.

זה היה אריסטו שטען שכל בני האדם מטבעם שואפים לדעת, וזה היה הרמב״ם שטען שתובנה ותבונה אינם רק תשוקתו של האדם אלא תכלית חייו.

הבעיה העיקרית עם השאיפה לוודאות מוחלטת ועם השאיפה לחשוב שאי פעם נוכל להגיע אל התובנה בענין זה או אחר – היא שעסקינן באשליה. אשליה שיכולה לעשות בנו ככל העולה על רוחה ואנו כשבויים נתקשה לשחרר שהרי כפי שכתבתי זוהי שאיפה שמקורה ביצר התאווה.

כל מה שמקורו בתאווה, מבטיח לנו חוסר שליטה מוחלטת ברצון החופשי ובזכות הבחירה. זהו יצר שאם לא ננהג בו בזהירות מירבית הוא עלול לעקר אותנו משלווה ורווחה, וכדאי שנשים אליו לב בחיינו שגם אם הוא קיים לפרקים או במישורים כאלה ואחרים, ואנו מרגישים כי בלעדיו אנו לא חיים וחווים רגעי שיא בעלי ריגושים מופלאים – זה יהיה רק ענין של זמן עד שנידרש להתעמת עם התוצאות שמלוות אותו ותמיד יעמידו אותנו ברגע אחד, כמו רעם ביום בהיר – נבוכים בהבנה אחת ברורה שלא משנה מה חשבנו שידענו – ככל הנראה בפועל אנו יודעים כלום ושום דבר.

אחת הסיבות שבעטין קוראים לעולם הנסתר – עולם האינסוף, מעידה כמה הידע הוא אינסופי, האפשרויות רבות ומרובות, וכמו שלא היתה לנו דרך מעולם – לא תהיה כזו ככל הנראה גם בעתיד לדעת הכל או במילים אחרות – לדעת משהו בוודאות מוחלטת.

אחרי הכל, גם נבואה מקורה בניתוח הסתברותי, וגם אם ישנם שכלים נבדלים ביננו, בעלי יכולת ניתוח חד ומהיר מאחרים, בעלי ערוצי תקשורת פתוחים לעולם הנסתר(…) – גם הם אינם יכולים לדעת אף פעם בוודאות מוחלטת וסופית דברים, ולו בזכות העובדה כי לכל נשמה קיימת – עומדת תמיד זכות הבחירה.

לא משנה כמה חשוב וכדאי לנו לשאול ולחקור, להבין ולדעת עוד ויותר, להכיר בערך הידע וחשיבותו לחיינו, עלינו להבין שככל שנשאל ונלמד יותר – כך נרגיש כמה אנו רחוקים מתשובות מוחלטות, וודאות לחיינו, ובכללן תובנה ותבונה איך דברים באמת עובדים.

המטרה של הידע האינסופי שחשוב שנלמד ובכל יום לפחות משהו אחד – הינה העשרה ויציקת משמעות לחיינו. הסיבה לכך שהידע האינסופי מגיע אלינו טיפין טיפין, ברמזים ולאורך זמן – מאפשרת לנו להבשיל לקראתו על מנת שנוכל להכיל ולהבין אותו מבלי לפלוט אותו בחזרה בביטול מוחלט.

בין תאווה לתובנה מתקיים עולם

כן. אם נבין שהתאווה אינה כלי לשרת את התובנה, הוודאות, הנצחון, האבסלוט, האגו, האחד המוחלט, אלא כאן לשרת את הדרך בה אנו נדרשים לצעוד בכל יום, ולא משנה מה קרה – להמשיך ולצעוד ולא לוותר, לא להתייאש – כי אין יאוש בעולם כשם שאמר רבי נחמן. כך יהיה לנו המסע קל יותר ואף נמצא לא מעט סיבות להינות ותשוקה אמיתית לחלוק מן השפע על מנת להכפיל אותו עבורנו ועבור כל מי שמזדמן בדרכנו.

בין תאווה לתבונה, מתקיים עולם ומלואו כאשר די לנו להכיר בו מבלי לשאוף להגיע לקצה שממנו אנו עלולים ליפול – אלא לשאוף לעשות את הדרך טובה ונעימה ככל האפשר.

הערות שוליים:

#1 הרעיון במסע שלנו הוא ללמוד בכל יום משהו חדש ולהסכים להפריך כל דבר שהיינו בטוחים לגביו עד אתמול.

#2 אין וודאות בדבר, כמו שאין לנו שליטה על שום דבר- אלא על ההסכמה להכיר בכך.

error: Content is protected !!