הלוגו של אלי קריינר
תמונה למאמר שער הרחמים

שער הרחמים

אלי קריינר

שער הרחמים׳ הוא השער השביעי בין שערי העיר ירושלים, יש בו שני פתחים; צפוני הנקרא ׳שער התשובה׳ ודרומי הנקרא ׳שער הרחמים׳, ויש האומרים, שדרך אחד עוברים האבלים ודרך השני – החתנים. על פי האמונה הרווחת, השער נבנה במאה השביעית וכיוון שהוא השער היחיד שפונה להר הבית –  דרכו צפוי לעבור המשיח ולהביא עימו את הגאולה.

מאז ועד היום, שער הרחמים מהווה מוקד מחלוקת בין הדתות והוא בעצם סגור לגמרי למעבר, למעט אירועים בודדים בהם ניסו לפרוץ אותו לתפילה ואז נסגר ונאטם מחדש. אין הסכמה מי בנה אותו או מתי, מה היתה מטרתו ולמה מיקמו אותו דווקא במזרח, למעשה כל מה שנראה שיש הסכמה לגביו זה שמו; ׳שער הרחמים׳ ובתרגום לערבית; בַּאבּ אֵ(ל)רַﬞחְמַה.

אבל לא על השער הפיזי בחומת העיר ירושלים אנחנו מדברים, אלא על מידת הרחמים ועל השער הרוחני בפניו אנו ניצבים, ואותו אנו נדרשים לעבור על מנת לזכות את עצמנו בגאולה – גאולה פרטית מיסורים, פחדים, חרדות, ספקות, חטאים ועוד.

גאולה מדרך בה אנו הולכים וחווים ריקנות גדולה.

״..חַי פַּעַם רַק פַּעַם
יֵשׁ טָעַם אֵין טָעַם
עִם כֹּחַ בְּלִי כֹּחַ
שַׁעַר הָרַחֲמִים.
בּוֹאִי אִיתִּי יַחַד
בּוֹאִי מִתּוֹךְ הַפַּחַד
כִּי אֶת, גַּם אֵת חָלָק
מִשַּׁעַר הָרַחֲמִים.
הַשַּׁלָּטִים מָעַל הַחֲנוּיּוֹת
מַשְׁקִיפִים, עַל הָרְחוֹבוֹת
בְּתוֹךְ לִיבִּי יֵשׁ צְעָקָה וְהִיא גְּדוֹלָה
הֶרְאוּ לִי אֶת שַׁעַר הָרַחֲמִים…״

(מאיר בנאי)

על פי ׳בעל הסולם׳, אנו למדים כי אדם אינו נולד עם מידות טובות אלא רוכש אותן לאורך חייו, ובתנאי שיתנסה במגוון אירועים בחייו, ובהכרח כאלה שיאתגרו את הפחדים, החרדות, הבטחון העצמי שלו, ובעיקר את היצר והאגו. ככל שאדם יחווה יותר אתגרים ואלה יהיו לא פשוטים, יפגוש את עצמו לא פעם מלא ברחמים עצמיים ועל סף ייאוש, ישאל פעם אחר פעם עד מתי? למה?… – שם, בדיוק בנקודה זו בחייו, נמוכה ככל שתהיה – יכיר את הרחמים העצמיים וימצא עצמו פונה לעזרה ותשובה.

וברגעים אלו ממש תעמוד לזכותו זכות הבחירה לראות את המציאות בה הוא חי כשבר גדול, או הזדמנות פז ומתנה גדולה.

ככל שישקע בתוך הרחמים העצמיים יגזור על עצמו חיים חסרי משמעות, מלאי כאב ואכזבה – ירגיש עצמו קורבן וכנרמז מכך – עלול לקבור עצמו עוד בחייו.  מאידך, ככל שיבחר להרים עצמו מעלה, להתעלות מעל כל אתגר, לראות במציאות בה הוא חי הזדמנות ומתנה ולהיות טוב יותר מאתמול – כך יזכה לרחמים משמיים ובעצם כך לחסדים והצלחה.

רק מי שעובר באמת ובכנות ב׳שער הרחמים׳ זוכה לגאולה וישועה, חסדים, תקווה וכל טוב בחייו.

לא קל לפתוח שער אטום וסגור – ממש כמו שלא קל להיפרד מדעה קדומה. לשם כך, נדרש הרבה אומץ לרצות לחצות לצד השני ולעמוד מול הנסתר, הלא נודע והסכנה שאולי נשקפת שם. יחד עם זאת, אלה שיבחרו לעשות כן בכנות, מיקוד מלא ואומץ – יזכו לברכה גדולה בחייהם.

וכן, בלי אמונה אין דרך לצאת אליה – שהרי מדובר בתפיסת רוחנית מלכתחילה.

הערות שוליים:

#1 מידה נכונה של רחמים עצמיים יכולה להעיר את הרצון לפגוש את הגאולה.

#2 מידה לא נכונה של רחמים עצמיים עלולה להחריב כל פוטנציאל קיים.

#3 בכדי להתעלות על הרחמים העצמיים שאדם חווה ולא פעם טובע בהם, כדאי לו לבודד את עצמו מפרטי האירוע.

error: Content is protected !!