זה היה שיעור קבלה שבעקבותיו, כתב ארקדי דוכין את המילים האלה לשירו ׳שער הדמעות׳: ״…כשהאדם מאבד את הטעם, מתייאש מכוחות של עצמו, עליו לפנות לשמים, יש שם מישהו שמקשיב רק לו, ואז עוד בלי לדעת כלום, אדם מקבל מענה רצונות חדשים, מילוי וקידום, תקוות לעתיד טוב ושונה. אחר כך הוא שוב נופל, שוב מתחיל לצעוק ולשנוא מרגיש ריקנות מחומר, מרוח, בקושי סוחב את עצמו. כל השערים ננעלו חוץ משער הדמעות דרכו הדרך לחופשי במסתורים תבכה נפשי…״ מילים שחיזקו אותו לערוך שינוי בחייו והגיעו מן המקורות:

וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ, בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה-נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה; וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי, דִּמְעָה, כִּי נִשְׁבָּה, עֵדֶר יְהוָה.

ירמיהו י״ג, י״ז

כן. אנו מגיעים לשער הדמעות אחרי שכל השערים נסגרו בפנינו, וכל התשובות לחיים טובים יותר נסתרות מעיננו. אז, נואשים אנו מבקשים לשחרר את מסתרי ליבנו דרך דמעות שהן כמו: מי-סתרים, מים שקופים שחובים בתוכם את סודות נפשנו. בשער הדמעות, אנו ניצבים מבקשים ישועה וככל שנעז לשחרר את אותם מי-סתרים – כך נהפוך את הנסתר לגלוי ומבעד למסך הדמעות לאט לאט, כמו שער נפתח – תשובות לשאלות יציגו עצמן לפנינו.

לא סתם אנו מתחילים לראות דברים כשאנחנו קרובים לקצה, פונים לבורא שמזמין אותנו בשמו לגלות בעצמנו את הדברים: בו-ראה, כך הוא אומר, הסתכלו פנימה לנבכי נפשותיכם ושם תמצאו את התשובה. כי בו – בתוך האדם ובנפשו פנימה אם יביט, יגלה את הנסתר ושם כמו נס הטמון ב-נסתר יגלה את עצמו ואת עוצמתו. כמו בחלומות הלילה בהם אנו חולמים את פחדינו ותשוקותינו הגדולות ביותר, וכמו ברגעים אינטימיים בהם אנו מאפשרים לעצמנו להיות מי שאנחנו ללא מסיכה – התשובות שמובילות אל האמת אליה אנו כל כך שואפים – חבויות עמוק בתוכנו. אם רק תשימו לב לאנשים מבוגרים סביבכם שככל שהם מרגישים קרובים יותר אל הקצה, כך משתחררת נפשם ולשונם הופכת כנה וחדה יותר. מעשיהם אינם מחפשים הכרה אלא נוחות ותועלת. כמוהם גם אנשים החולים במחלות זכרון וכאילו עייפו לחיות את מציאות חייהם כפי שהיא, מרגישים בנח לומר דברים קשים שנמנעו מהם חיים שלמים, כמו גם לעלות זכרונות כואבים ומביכים שבהם לא העזו לגעת.

כי במסתרים, האמת עצמה חבויה. וכפי שאמר יוחנן השליח בבשורה על פי יוחנן בברית החדשה: ״האמת תשחרר אתכם לחופשי״.

ובעוד אנו לבד יודעים את התשובות, אנו עדיין מבקשים מאחרים שיעזרו לנו לראות את שנסתר בתוכנו או לפחות את הגלוי לעיניהם בלבד, וגם זה בל נשכח נשען בעיקרו על המסיכה שאנו בוחרים להציג בפניהם. בקשה שנובעת מתוך חולשה שלנו המבקשת לקבל חיזוק מבחוץ, יחד עם זאת אלה יכולים לטעות ולהוביל אותנו בדרך לא נכונה.

רגע לפני שער הדמעות שתמיד יהיה פתוח עבורנו, כי הרי מן הצעקה נוכל אף לשנות את גזר גורלנו כפי שכבר נאמר והרחבתי על כך במאמר אחר, אנו יכולים לאזור אומץ, ולהתחיל להפנות את השאלות שלנו פנימה לעצמנו. לערוך סשן טיפולי עצמי מול מראה, לנסות לכתוב באופן אינטואטיבי את כל מה שעולה לנו לראש, מבלי לערוך או לחשוב יותר מדי על בחירת מילים נכונה. ואנו יכולים לעשות מעשה אמיץ ולצלול אל התודעה הפנימית שלנו בהתבודדות של שעה, רגע לפני שעולה היום.

כוחה של התבודדות, הוא כמעט בלתי מוסבר ולא סתם היא תרגיל קשה לרובנו. השקט המוחלט, הואקום שסביב מרגיש כמו סופה של דרך וזה תמיד מפחיד. יחד עם זאת, אם תנסו לשבת עם עצמכם שעה בחלל מרוחק מכל הפרעה סביבתית, כשאתם שקטים לחלוטין ומאפשרים לשערי הנסתר בליבכם להיפתח – חוסן פנימי יחל להציף אתכם אט אט, ולא יאוחר היום, בו תהיו מספיק אמיצים להתמודד עם הנסתר לא פחות מהגלוי.

כי במסתרים, מתקיימים החסדים האמיתיים.
ובמסתרים, פועלים גיבורים וצדיקים.
ושם התשובות לכל השאלות כולן.

ושם גם הוא יושב, זה הבורא שמזמין אתכם כל פעם כשאתם קוראים בשמו, פשוט לבוא ולראות בעצמכם את פלא החיים כשאלה מתקיימים ללא פחד ומורא, באומץ לב, שהרי כולנו בכל יום עושים עוד צעד אחד בדרך אל מותנו ויפה שעה אחת קודם לחיות את שנשאר.

שבת שלום.

ספק לחיות איתו

ספק לחיות איתו

הכירו את הספק. חברכם הנאמן. זה שמבלה איתכם את מרבית ...

שמו של אדם הולך לפניו

שמו של אדם הולך לפניו

פרה קדושה

פרה קדושה

בשורשי השיער

בשורשי השיער