בין עבר, הווה ועתיד אנו חיים. מנסים להבין מי אנחנו, מה באנו לעשות כאן, מה המשמעות, לאן פנינו מועדות וכל זה בשביל מה?!.. גם אלה מביננו שעסוקים בשגרת היומיום העמוסה ומוצאים את עצמם מג׳נגלים בין בית לעבודה, מחויבות אחת לשניה. היום יותר מתמיד, כולנו מנסים להבין יותר לעומק את תכלית החיים אליהם נולדנו. אנחנו נוברים בעבר, משתדלים לחיות כאן ועכשיו ועדיין איכשהו לא רגועים כלפי העתיד.

כולנו מכירים את הפסוק ממסכת אבות "דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן“. לפסוק זה ישנה פרשנות רוחנית דתית המסבירה את מאין באת כהיותנו נשמה גבוהה שהגיעה בחסד הבורא לעולם הזה, לאן אתה הולך כעובדה שחיינו עתידים להגיע יום אחד לקיצם וכדאי שנגיע לשלב זה בהשלמה עם הדרך אותה אנו עושים וכמובן לפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון כהיותנו רק בני אדם וחשוב שנזהר מללכת בדרך הרעה כי בפני הבורא נדרש לעמוד ולתן דין.

ישנה גם פרשנות רוחנית – ארצית שיתכן ותעזור לכם להבין יותר את הפסוק והיא מסבירה את הדברים ביחס ישיר לזמן עבר, הווה ועתיד, אמא, אבא והאמונה.

"דַּע מֵאַיִן בָּאתָ״

מאיפה אנו באים? מה טמון בעבר שלנו אותו אנו צריכים לדעת? מה חשיבות העבר שלנו ביחס להווה? אם אנו מבינים שלהסתכל לאחור אינו דבר שייטיב איתנו בהווה ועלול אף לעכב אותנו. מדוע בכל זאת, ישנה חשיבות לדעת, לזכור את המקום ממנו אנו באים, לזכור את העבר שלנו.

בחברה, יש לנו הערכה גדולה לאנשים שמתקדמים ומצליחים ועדיין לא שוכחים מאיפה הם באו – אותם אנשים שעל אף הדרך שעשו והצליחו, זכרו שהתחילו מכלום ונשארו צנועים, לא הפנו גב למוצאם, מולדתם והבית בו גדלו. אותם אנשים שנזהרים מיהירות, התנשאות ויודעים בצניעות שהצלחתם הינה חלק בלתי נפרד מהדרך אותה עשו, הכשלונות שחוו, והקשיים שעברו בדרך, ימצאו הרבה יותר פרגון ואהדה, תמיכה מהסביבה ויחד עם זאת הזדמנויות ודלתות פתוחות. אם צריך לסכם זאת בשורה: העבר שלנו שומר עלינו צנועים מחוברים לקרקע וההכרה שלנו בו המחזקת את השייכות אליו עוזרת לנו לשמור על הרצף במסע חיינו.

ככל שנימנע מלייצר נתקים רגשיים, הסיכויים שלנו לצלוח את מסע החיים יהיו גדולים יותר ולשם כך כל מה שנדרש מאיתנו זה מעט צניעות וזכרון, כי גם אנחנו לא נולדנו חכמים, עשירים, מצליחנים ויודעי דבר.

כלי רוחני חשוב לעזור לנו לזכור מאיפה באנו, זו מערכת היחסים שלנו עם הורינו. ככל שנכבד אותה, נוקיר את החולשות והחוזקות, נודה על כל דבר שהעניקה לנו, נצליח להיות יותר צנועים ומחוברים. אם חלילה נעדיף להתכחש, להתרחק, להתנשא, לבקר, לשלול, להתנתק – מסע החיים שלנו יהיה רצוף אתגרים רגשיים שעלולים להאפיל על כל הצלחה. כבד את אביך ואת אמך ציוותה אותנו הדיברה החמישית ובה משמעות עמוקה מאד.

״לְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ״

כולנו הולכים בדרך, צועדים במסע החיים. רבים מאיתנו חושבים שהם יודעים לאן, חלקנו אפילו לא עצרו פעם אחת לחשוב על זה וישנם מתי מעט ביננו, ברי מזל גדול שיודעים. יודעים באמת לאן פניהם מועדות ומה תכלית הדרך אותה הם עושים. יש לזה קשר עם מיזם עסקי כזה או אחר, יש לזה קשר לתפקיד בחברה, יש לזה קשר למספר הילדים שבחרנו להביא לעולם ולגדל וכמה אנחנו טובים לשכנים שלנו. יש לזה קשר לכל בחירה אותה אנו בוחרים ובעיקר לתכונה המשותפת לכולן, זו המתגבשת להיות אותו דבר גדול שלקראת סופה של דרך יגדיר אותנו במילה.

אם היינו יודעים אז את מה שאנו יודעים היום, חיינו היו פשוטים הרבה יותר ובעיקר ממוקדים רק במה שאנו צריכים ויכול לשרת אותנו לעשות את הדרך טובה יותר. ככל הנראה היינו הרבה פחות אגואיסטים ומבינים את חשיבותה של אחדות. לא היינו מתעכבים על גאווה ולומדים לומר הרבה יותר סליחה. חטאים היו מאבדים מטעמם ובריאות הנפש היתה מאפשרת לנו חופש ותנועה הרבה יותר גדולים מכפי שהיא מאפשרת לנו עכשיו.

אם היינו עוצרים רגע, שואלים את עצמנו: לאן אנחנו באמת רוצים להגיע ומדוע דווקא לשם… לא בטוח שכולנו היו ממשיכים לנהוג אותו דבר. אם היה לנו כדור בדולח לראות כמה עצלות ויהירות יכולה להזיק לנו בעתיד ולגרום לנו צער, היינו בוודאות מפסיקים להשתכלל בהמצאת תירוצים, לעסוק בתפל ולומדים את מקומינו כשווים בין שווים ללא הבדל דת, גזע ומין. היינו טובים יותר ומסוגלים להכיל גם את הבלתי נתפס.

״וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן“

בין אם אנו מאמינים בבורא או לא. בין אם אנו אנשים דתיים או חילונים, יהודים או נוצרים, לא משנה באיזה כלי הנשמה הגבוהה שלנו בחרה לחיות את החיים האלה ומי שותפי המסע שלנו, ישנו דבר אחד שאנו נדרשים לדעת לכל אורכה של הדרך בה אנו צועדים. אם חוויתם צער לאחר מעשה, חרטה אי פעם בחייכם, פספוס גדול שבדיעבד אתם מבינים מה היתה תרומתכם לדבר, אם אי פעם הצלחתם להודות בפני עצמכם קודם ולפני הכל שיכולתם לעשות יותר, שלא התאמצתם מספיק, שיכולתם להימנע מהפגיעה, הנזק, החטא שחטאתם כי חשבתם שאין לכם דין או דיין. אם חוויתם את חווית הריקנות, אתם יכולים להבין את המשמעות הרוחנית העמוקה של דין וחשבון. אותו דין וחשבון שהנשמה הגבוהה שלכם דורשת מכם תמורת שלוות נפש, משמעות וסיפוק.

החכמה הגדולה שטמונה כאן מבקשת מאיתנו לזכור כי על מנת להגיע בחיים האלה לסיפוק, רווחה, תחושת משמעות והשלמה אנו חייבים להיות ישרים והגונים, אנשי מצפון וערך. רק אדם שיגיע בסוף ימיו שלם עם עצמו יוכל להמשיך הלאה נינוח ולהשאיר אחריו מורשת ראויה.

לא ראוי שנראה מאמץ רק לקראת הסוף, שלווה אמיתית חייבת מאמץ מרגע שהבנו את חשיבותה. ככל שנקדים ונעשה את דרכנו כנשמות טובות, כך נדע שלווה אמיתית ונרגיש בטוחים לצעוד אל הלא נודע.

בפרשנות הדתית, הכוונה לבורא.
בפרשנות הרוחנית – תוכלו לבחור בעצמכם.

כך או כך, תהיו טובים ואם יש בליבכם ספק ולו קטן בהתנהלות שלכם, זהו זמן נהדר לבחון אותה מחדש.

מגלים את הכח העליון

מגלים את הכח העליון

כולנו מכירים את המושג כח עליון וכולנו ככל הנראה פגשנו ...

שתיים הן ולא ידעו

שתיים הן ולא ידעו

שיא הייאוש

שיא הייאוש

התרת חלומות

התרת חלומות