על מנת להבין אם אנחנו יכולים לעשות את הכמעט בלתי אפשרי ולחיות בכאן ועכשיו כמו שרוב המטפלים, ספרי הניו-אייג׳ ופילוסופיות רוחניות ממליצות לנו, אנחנו צריכים קודם להבין איפה זה בדיוק ׳כאן׳ ומה זה אומר ׳עכשיו׳. אחרי הכל, מדובר באחד הדברים הקשים ביותר שאנחנו מוצאים את עצמנו רוב הזמן נכשלים מלעשות.

אז מה זה בדיוק אומר? איך באמת אפשר להצליח במשימה הזו שלכאורה כל כך פשוטה?

אני חושבת שאנחנו צריכים ללכת כמה צעדים אחורה ולהבין קצת בנושא הזמן ובעיקרו ההווה (עכשיו…). כלומר, אם נבין מה הוא ההווה וכיצד אנו יכולים לשהות בו ואם אפשר לעשות זאת בזמן שאנחנו מהרהרים בעבר או מתכננים לעתיד.., אני מניחה שנוכל לגשת למשימה הקשה של קיום החיים ב׳כאן ועכשיו׳ שוב ואולי לשפר את הביצועים שלנו מספיק בכדי לכאוב פחות ואולי אפילו לטעום את טעמו המתוק של הסיפוק המיוחל.

אז ככה, נושא הזמן נבחן כבר ע״י אלברט איינשטיין ומדענים נוספים מתחומים שונים והמסקנה המדעית שהם הגיעו אליה ואפשר לומר רובם גם הסכימו עליה היא, שמימד הזמן יכול להימדד באופן יחסי בלבד לתנועת החלקיקים במרחב. כלומר, וזה באופן הכי פשטני שאפשר: ככל שאדם ינוע מהר יותר, כך יחלוף עבורו הזמן מהר יותר. כמו שנהוג לומר, הוא באמת יכול ׳להקדים את המאוחר׳… וככל שאדם לצורך הענין ינוע לאט יותר, הזמן עבורו ינוע לאט יותר, או כמו שנהוג לומר, החוויה שיחווה תהיה ׳שהזמן לא זז׳…

מכאן, אנו יכולים להבין כי ישנה אפשרות לנוע במרחב אל עבר העתיד אם רק ננוע מהר יותר (איינשטין כמובן התייחס למהירות הקרובה למהירות האור, אך עדיין העקרון הוא שחשוב), יחד עם זאת תנועה אחורה אל העבר היא כבר סוגיה אחרת שלטענת המדע אינה אפשרית וההסבר לכך הוא מתוקף הגיון פילוסופי דווקא, שהיה והיינו יכולים לנוע אל העבר – מה היה עולה בגורלה של ההסטוריה ומה זה אומר על ההוה שלנו כפי שהוא מתרחש היום?!

עכשיו, אני רוצה שננסה להעמיק במימד הזמן מנקודת מבט אחרת, שגם היא מביאה בחשבון טענה מדעית הגורסת שמציאות מתקיימת רק כשיש מי שמבחין בה. כלומר, כל דבר בו אתם מבחינים כרגע, קיים בזכות ההבחנה שלכם בלבד. אתם אלה שיוצרים אותו באמצעות ההבחנה בו. אם לא תבחינו בו – הוא למעשה לא יהיה קיים.

אם אתם מבחינים בסביבה בה אתם נמצאים ברגע זה – היא קיימת עבורכם כפי שאתם תופסים אותה. אם אתם נזכרים בארוע, מקום או אדם מן העבר שלכם – המחשבה, הזכרון שאתם מעלים ביחס אליו, היא זו שקיימת עבורכם באותו הרגע. ככל שזכרון העבר יהיה חזק כך תוכלו לחיות אותו מחדש, שהרי רק מה שאתם יכולים לזכור או להבחין בו בעצם קיים עבורכם; וזו בעצם גם ההגדרה למושג ׳כאן׳ שמתקיים מתוקף הוודאות המוחלטת שבה אני יכול כרגע לאשר שזה קיים, כי אני כאן מבחין בדבר (הגדרת ה׳כאן׳ הנה הצטלבות בין נקודת הזמן לנקודת המרחב בו האדם נמצא בעת ובעונה אחת). אם ניקח את זה ביחס לעתיד, זה בדיוק ההסבר לתפיסה שאומרת שמחשבה בוראת מציאות – כלומר, אם תחשבו על עתיד מסוים ותתמקדו, תהיו עקביים ותאמינו, אתם אכן יכולים לברוא אותו כפי שהעליתם אותו אל המודעות שלכם, וככל שתצליחו באמצעות דמיונכם לראות באופן מוחשי את עצמכם באותו עתיד ורוד, כך הוא יהיה נוכח עבורכם כבר כאן ועכשיו מה שיוביל אתכם בהכרח להתנהג בהתאמה ולהגדיל את הסיכויים לממש אותו.

המציאות היא מה שאנו סבורים שהוא אמיתי. מה שאנו סבורים שהוא אמיתי, הוא מה שאנחנו מאמינים בו. מה שאנחנו מאמינים בו מבוסס על התפיסות שלנו. מה שאנו תופסים תלוי במה שאנחנו מחפשים. מה שאנו מחפשים תלוי במה שאנו חושבים. מה שאנו חושבים תלוי במה שאנו תופסים. מה שאנו תופסים קובע את מה שאנו מאמינים בו. מה שאנו מאמינים בו קובע את מה שאנו סבורים שהוא אמיתי. ומה שאנו סבורים שהוא אמיתי הוא המציאות שלנו.

דיוויד בוהם, פיזיקאי

עכשיו בואו רגע נחבר את אלה ונבין כמה דברים חשובים שבלעדיהם כל זה יהיה חסר משמעות:

#1 הזמן בו אנו מתקיימים ברגע זה, קיים בזכות ההבחנה שלנו בו, אם אנחנו לא היינו מתקיימים בו ומבחינים בו – הוא לא היה מתקיים עבורנו. זמן הווה מלשון הוויה, קיימות, נוכחות על זמנית, הכל קורה במקביל, אם אתה לא נוכח בו – הוא לא קיים, אין הווה. וכשאין הווה, אין בסיס לעתיד. אני כאילו משאיר הכל בידי אחרים וכשאחליט להתעורר אל ההווה שלי (יתכן בזמן עתיד), אגלה את מה שאחרים לכאורה יצרו ואני כטרמפיסט אחיה בתוך תפיסת העולם והמציאות שלהם. לכן, חשוב ביותר להנכיח את עצמנו, תפיסתנו בזמן הווה – על מנת שנוכל להיות אחראים למציאות בה אנו חיים ואליה אנו שואפים.

#2 נקודת המבט שלנו על הדברים בזמן הווה, קובעת את המציאות שלהם. קרי, את ההווה שלנו. אם נבחר לראות את חצי הכוס המלאה או הריקה, בעצם כך נגדיר את המציאות בה אנו חיים בזמן בו אנו קיימים – זמן הווה ובהתאמה נשפיע על העתיד אליו אנו נעים. אמנם לא הכל תלוי בנו ביחס לעתיד, אבל ככל שנמשיך לבחור תמיד בתפיסה הנכונה עבורנו בזמן הווה – זאת תהיה לעולם מציאות חיינו. כפי שנאמר, ההווה מהווה בסיס לעתיד. 

#3 מידת ההשפעה הגדולה ביותר שיש לנו היא רק על ההווה שלנו. זה המתקיים במקום בו אנו נמצאים באותו זמן נתון. כל מה שמחוץ למרחב בו אנו נמצאים ולזמן המדובר, זמן הווה, וככל שהוא מתרחק מאיתנו במרחב ובזמן, מקטין משמעותית את מידת ההשפעה שלנו עליו. במקרה של זמן עבר, כשאנו מעלים זכרונות, יש ביכולת המח שלנו לערוך את אותו זכרון מחדש ולהחיות את העבר בחיינו באופן שונה מכפי שהתרחש בפועל ואנחנו עושים זאת באופן לא מודע על מנת שזה ישרת את ההווה בו אנו חיים. לכאורה, זו השפעה אבסולוטית על אותו עבר, יחד עם זאת אינה אמת מוחלטת להשען עליה שהרי ההווה שמתקיים לתפיסתנו מושפע לא פחות מארועים ופרטים שלא תמיד עולים למודעות שלנו. כשמדובר בעתיד, ככל שנדאג להימנע מלעסוק בניחוש הלא נודע, נצעד אליו בתום לב ובבטחון שאיכות חיינו בזמן ההוויה שלנו בכל זמן נתון תהיה זו שאנו נבחר ולא אחרת – מידת ההשפעה שלנו על העתיד הפרטי שלנו, תגדל עשרות מונים.

לסיכום, הבחירה לחיות כאן ועכשיו היא לא עניין של כדאי לכם לנסות את זה לפעמים, אלא היא אחד הכלים הכי חשובים שזמינים בכדי לקיים את חייכם בדיוק כפי שאתם מאחלים לעצמכם כאן ועכשיו. 

להיות בסדר

להיות בסדר

אני מניחה שחלקכם אנשים מסודרים יותר וחלקכם פחות. אין ספק ...

נפל דבר

נפל דבר

דקה דומיה

דקה דומיה

פרק 4: כל מה שידענו על כסף – הולך להשתנות עכשיו.

פרק 4: כל מה שידענו על כסף – הולך להשתנות עכשיו.