זה קורה מדי שנה בערב יום הכיפורים שכל אחד מאיתנו בממוצע מקבל שתיים ואולי חמש הודעות כתובות, שיחות טלפון, אולי מכתב ואולי יותר מכך – המכילים סליחה. סליחה אותה משגר אדם שאנו מכירים מקרוב או מרחוק, בהקשר מקצועי או אישי, איתו יתכן וחלקנו פעם בית ואולי משרד, והוא בכנות מבקש שנסלח לו אם חלילה פגע, אם אי פעם עשה דבר שלא במתכוון ואנו חלילה נפגענו מכך. על כך בערב יום הכיפורים הוא מבקש סליחה. לרוב, אנחנו נענה בתגובה מנומסת המקבלת את הסליחה וכמובן משגרת אחת נוספת בכיוון חוזר וכן הלאה… בערב יום כיפורים זה, הייתי רוצה להציע להבין את משמעות אותה סליחה.

בקשת סליחה שטחית ללא כל כוונה עמוקה היא אגואיסטית ויש בה די לפגוע אף יותר באדם הפגוע בעצם כך שירגיש כאילו סליחה זו נאמרת רק לצאת ידי חובה

משמעות המילה סליחה כפי שאנו מכירים אותה, הינה התנצלות אדם אחד על דבר שעשה או אמר לאדם שני, וככל הנראה זה האחרון נפגע מכך. יחד עם זאת, עצם האמירה הנפוצה כמו: ׳סליחה שפגעתי׳, או ׳סליחה אם נפגעת׳ וכיוב׳, אין בה די ובעיקר אין בה כל כוונה עמוקה המכירה באחריות של הפוגע ואכפתיות אמיתית מחווית הצד השני, ובעיקר מהאפקט אותה אמורה להותיר בקשת הסליחה בצד הנפגע.

רק תחשבו על הפעם האחרונה שנפגעתם ומישהו ביקש מכם סליחה בנוסח המקובל. האם זה הקל עליכם את הפגיעה? האם לאחר מכן יכלתם להרגיש באמת כי האדם שביקש את הסליחה ידע למה הוא מבקש? על מה? ושהוא באמת כואב את כאבכם ומוכן להתאמץ שלא לגרום לו שוב? הרשו לי להניח שרובכם תענו על רוב השאלות כאן בלא נחרץ, ובעיקר תבינו יחד איתי כי המילה סליחה היא לפני הכל הכרה פנימית של האדם מול עצמו ברע שעשה לחברו, והאמינו לי שאומר לכם, כי כל אדם בעצם היותו אגואיסט שחושב לפני הכל על טובתו – יכול עם כוונה ובלי כוונה לפגוע באדם אחר. בעצם, גם בקשת סליחה שטחית ללא כל כוונה עמוקה היא אגואיסטית, ויש בה די לפגוע אף יותר באדם הפגוע בעצם כך שירגיש כאילו סליחה זו נאמרת רק לצאת ידי חובה או מן הנימוס המתבקש.

סליחה אמיתית

סליחה אמיתית חייבת לבוא עם כוונה, ובעיקר עם מוכנות לקבל על עצמנו את האחריות לשנות ולתקן. בדיוק כמו יום הסליחות שלנו מול הבורא אליו אנו נדרשים להתכונן ולבוא ממוקדים, כשכל האנרגיה הפיזית והרוחנית שלנו פונה ומכוונת רק לסליחה ולמשמעותה. פשוט כי אין טעם בסליחה אחרת כמו זו שיש בה ספק: ׳סליחה אם פגעתי׳ או סליחה שיש בה התנערות מוחלטת מאחריות, כמו: ׳סליחה אם נפגעת, לא היתה לי כוונה׳. אדם חייב להיות אחראי למעשיו, אמירותיו והשלכות אלה על אנשים בסביבותיו. אם נדרשת סליחה, עדיף שתאמר כך: ׳סליחה שפגעתי, אני מבקש הזדמנות שניה׳, בעצם הכרת האחריות קטנה כגדולה, והצניעות לבקש הזדמנות שניה לתקן את הדברים, יש כדי לכבד את רגשותיו של האדם השני באשר הם ללא ביקורת, וכן את זכותו לבחור מחדש בתקשורת או קרבה.

תחשבו על אדם הנאשם בפשע מסוים ואינו מוכן לבקש סליחה וכך יוצא שמבחינת בית המשפט הוא נתפס כאחד שלא מוכן להכיר במעשיו ואחריותו, מה שעלול גם להביא אותו לעבור על החוק שוב ולפגוע. בעצם הסתייגתו לבקש סליחה – בית המשפט שאינו רואה זאת בעין יפה מחמיר את גזר דינו. במקרה הפוך מכך, ככל שאדם ינהג באחריות ויבקש את סליחת בית המשפט, יתקן את דרכיו ואף יוכיח כי הוא מסוגל לנהוג אחרת ובאופן לא פוגעני, גזר דינו יומתק ושליש ממנו יצומצם, פשוט כי בית המשפט יראה בכך רצון אמיתי לקבל הזדמנות שניה ולהתאחד מחדש עם החברה ממנה הוקע. הכרת האחריות ורצון לשנות היא מהותה של כל סליחה ועל כן, אל תעשו בה גם שימוש מיותר על כל דבר פעוט ומתוקף כך תפחיתו מחשיבותה.

הזדמנות לאחדות

סליחה אמיתית היא הזדמנות נדירה לאחדות, חייבת להיות בה כוונה מלאה ויכולת לראות את האחר. סליחה לא יכולה להיות עוד נקודה לטובה בעצם אמירתה – היא חייבת להיות הרבה יותר מכך. אז די עם הסליחה שאנו מכירים, וברוכה הבאה הזדמנות חשובה לסליחה מאחדת וחיים בכוונה מלאה.

גמר חתימה טובה.

זה מגיע בשלשות

זה מגיע בשלשות

אם הספרה אחת היא האבסולוטיות ומספר שתים תפקידה לעורר את ...

בשפתו של הבורא

בשפתו של הבורא

גשר צר

גשר צר

שיעור קצר על סימנים ואותות

שיעור קצר על סימנים ואותות