אנחנו מכירים את הלחות שמגיעה אלינו כשחם שם בחוץ – ומשהיא עולה – כמה אנחנו מזיעים בגללה. אנחנו מכירים את הלחות שעוטפת אותנו בחדר אמבטיה חם – כמה היא נעימה כשהיא מתקיימת במידה הנכונה – וכמה היא מסוכנת ללחץ הדם שלנו כאשר אנחנו שוכחים את עצמנו בתוכה. אנחנו מכירים את הלחות שחונקת אותנו בגרון ואת זו שזולגת לנו מן האף. אנחנו גם מכירים היטב את הלחות שעוטפת את קירות הבתים שבקרבת הים, ואת הסכנה הטמונה בטחב ובעובש שהיא מביאה איתה. אנחנו מכירים אותה – או לפחות אנו חושבים שכך.

לפי תורת הרמב״ם (שלא משנה אם מאמינים בה או לא – עדיין קשה להתווכח עם ההגיון הצרוף בתוכה), בגוף האדם מתקיימים ארבעה סוגי ליחות שונים: ליחה אדומה (דם), ליחה צהובה (מרה), ליחה לבנה (ריר), וליחה שחורה (מן הטחול). על מנת לשמור על עצמנו בריאים ומאוזנים – בעלי מזג טוב, אלו צריכות להישמר ולא להגיע למצב של עודף. כל חריגה באחת מהן, תתבטא כך שאדם ירגיש יותר מדי אדיש, כועס, מדוכא או אופטימי, ואף לא אחד מאלה טוב עבורו. כי מעבר למצב הרוח שאם אינו אופייני לכם בדרך כלל, יכול להיות סממן ראשון לעודף בליחה, הסכנה הגדולה יותר – היא לבריאות הגוף ולאיכות החיים שלנו בכלל.

אם יהיו העודפים רבים, דביקים או עבים, הם יאחזו באיברים ויציאתם תהיה קשה. אם העודפים האלו יגיעו לאיברים שהם חזקים בטבעם, אזי האיבר יתגבר עליהם, והם יעברו לאיברים החלשים, ושם הם ינוחו וישתקעו וימשיכו להזיק.

הרמב״ם

כל דבר אשר בו אנו מזינים את עצמנו יש בו כדי להשפיע על מערך איזון הליחות בגופנו, ועדות לכך נוכל תמיד למצוא בעודפים שהגוף שלנו מפנה דרך הצואה, השתן, הדם, הזיעה, הליחה ועוד. באופן כללי, ליחה מכל סוג הינה חשובה ובעלת תפקיד בגופנו. הפרשה ממוצעת יכולה לנוע בין ליטר לליטר וחצי ביום, ועל מנת לשמור על הבריאות ורמת הליחות באופן מאוזן, ישנם כמה כללי ברזל שכדאי להקפיד עליהם, ובינהם: להזין את גופנו בשתיה ובמזון המצויים בטמפרטורת חום נעימה; אם נשתה למשל, שתיה קרה מדי באופן תדיר ו/או נאכל מזונות קרים (מוצרי חלב נחשבים גם הם מזונות קרים) באופן תדיר, סביר להניח שהגוף שלנו יפריש יותר ליחה ונזלת, נשים יסבלו יותר מהפרשות ואגינליות ודלקות יפקדו את גופנו. ואם נחמיר את המצב על ידי מיעוט תנועה גופנית – אנו עלולים לשלם על כך מחיר בלתי הפיך. מכיוון שעודף בליחה לבנה מתחיל קודם כל בליחה בגרון או בנזלת, אחת ההמלצות הכי חשובות היא פשוט להוציא אותה. בשום פנים לא לייבש אותה על ידי תרופות (אלא אם יצאה מכלל שליטה) כי אז היא תחפש לעצמה דרך אחרת וסביר להניח שהיא גם תמצא.

המלצה נוספת שעלינו להקפיד עליה כאמור הינה: תנועה – והרי הליחות, מעין נוזלים שחייבים להיות בתנועה כל הזמן, על מנת לתפקד כשורה. ולהבדיל מהמלצות לעניין דיאטה או סיבולת לב ריאה, כאן אני אומר לכן, שכל תנועה נחשבת וכל עוד היא מתרחשת כל הזמן ובאופן מגוון. אז, לטובת הנעת הליחות בגוף באופן שישרת את כולן כאחת, כדאי לנו לנוע בקצב משתנה, לאורך זמן משתנה ואפילו בתנועה משתנה. תחשבו על הגוף שלנו כמו על מיכל ענק בו נעות הליחות, ולעיתים פה ושם נתקעות. מכיוון שאנו לא יכולים לדעת בזמן נתון איזו מהן, איפה ובאיזה מידה היא תקועה – אזי ככל שנקפיד על תנועה מגוונת ומשתנה כל הזמן, סביר להניח שנעלה את הסיכויים שלנו לזרימה תקינה ולמינימום תקיעות.

אחת אחרונה שיש לי להביא בפניכם היא העשרה. כן, בדיוק כך. כמו שציינתי הליחות שלנו מושפעות מכל מה שאנו מזינים אותן בו, ואם לא נדאג למלא את מיכלי הנפש, הדעת והרוח – הריקנות שנחווה בתוכנו תשפיע מיד על שתי ליחות חשובות בינהן: המרה. שאזי נרגיש פסימיים וחסרי תקווה. נחווה קושי בעיכול ובפירוק שומנים, נסבול מצרבות ובאופן כללי נרגיש שלא בשליטה רגשית. כמו כן, ריקנות הדעת יכולה לפגוע בטחול, זה שאחראי להניע את הדם בגופנו ובעצם כך אנרגית הצ׳י – אנרגית החיים.

אז שימו לב כבר עכשיו שאם אתם חורגים בכל אחת מהליחות, ככל הנראה משהו במצב הרוח שלכם השתנה, תנועת המעיים שלכם לא מגיבה כתמול שלשום ודלקות מתחילות לאותת לכם פה ושם, סביר שאתם במצב של עודף באחת הליחות וכדאי לפנות אותה ללא דיחוי מבלי לדכא אותה על ידי תרופה מייבשת, שכן היא תמצא דרך אחרת להתפנות וזה תמיד יהיה כואב יותר מהאופציה הראשונה.

בכל מקרה ובאופן מיידי התחילו בהקפדה על טמפרטורת חום נעימה במזון ובשתיה, נסו להמעיט במוצרי חלב ומזונות עתירי שומן, תנועה מגוונת לאורך היום והעשרה – העשרה – העשרה.

לשרוד זו לא חכמה

לשרוד זו לא חכמה

לאחרונה בעקבות וירוס הקורונה, המשבר הבריאותי, הכלכלי, הנפשי, האישי… אנחנו ...

עין רעה

עין רעה

נעשה ונשמע

נעשה ונשמע

החיים במלואם

החיים במלואם