כל מה שנמצא בתוכנו פנימה משתקף החוצה. אין דבר חיצוני שאינו מושפע מדבר פנימי. הפנים והחוץ אחד הם, כאשר זה משתקף בזה וזה משפיע על זה. על עם ישראל נאמר שהוא פנימיות העולם ובעולם הרוח אנו למדים שאנו עולם קטן והעולם הוא אדם גדול. למעשה אין פרט ולו הקטן ביותר שאינו חלק מן הכלל ושני אלה יחד – חד הם. לא פעם אנו נדע דבר על פנימיותו של אדם ביחס הפוך למה שמשתקף החוצה ממנו.
על מנת להבין לעומק את חוק היסוד הזה ולהפיק ממנו את מירב התובנות עבורנו, עלינו לזכור בכל פעם מחדש שלא כל מה שנראה לנו לעין בעולם הגשמי, החיצוני הוא בהכרח מה שמתחולל בהקשר אותו ענין, אדם או אירוע במימד הנסתר מן העין, העולם הרוחני. הסיכויים שהיחס הינו הפוך לחלוטין גדולים מאד ועל כן, כשאנו רוצים להגיב או להתנהל מול אותה סיטואציה – עלינו לחשוב לפעמים לגמרי הפוך ממה שבאינסטינקט שלנו ככל הנראה מרגיש לנו נכון.
בתפיסת העולם החיצוני, אם נראה אדם לבוש היטב, בעל נכסים וממון – נחשוב מיד שהוא אדם עשיר השמח בחלקו. אם נראה אדם בעל משקל גוף תקין, בוחר את מזונותיו בקפידה, עושה פעילות גופנית – נחשוב מיד שהוא אדם בריא. אם נפגוש אדם קשוח, שאינו פוחד מעימותים ולדבר ראשון לפני כולם – נחשוב מיד שהוא בעל בטחון עצמי גבוה ויש לו עוצמה פנימית מעוררת קנאה.
באותם מקרים בדיוק, הרבה יותר פעמים אנו מגלים בשלבים מאוחרים יותר, כי לא כך בהכרח המציאות ואפילו ההיפך הגמור. אותו אדם עשיר לכאורה – יהיה אדם ממונף שדאגות מדירות שינה מעיניו, אותו אדם בריא – יהיה אדם חרד והיפוכונדר שיתכן אף חולה ועל כן מנסה לתקן בחיצוניות את הנזק שכבר נגרם, ואותו אדם קשוח – ככל הנראה יהיה אדם מפוחד שנראה לו נכון לעטות קליפה עבה כמנגנון הגנה שמא יפגעו בו כפי שכבר נפגע בעבר.
״אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר? – הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ״… בדיוק כך, אנשים גיבורים הם אלה שיודעים להפגין נינוחות ורכות ואינם מרגישים צורך להפגין קשיחות על מנת להשיג את מטרתם. עשירים, הם אלה שמלאים בחייהם סיפוק ומשמעות ואיזון נכון בין כל התכנים בחייהם מתקיים תוך שהם חכמים מספיק לדעת שחומר לא יכול להגדיר אותם וזה רק הכלי שנושא אותם.
כמה המלצות שכדאי לקחת פנימה ולאפשר להן להשתקף במימד החיצוני לחיים מאוזנים יותר:
#1 אם אנו רוצים למנוע מעצמנו סבל מיותר, עלינו להיות ערים לעולם הפנימי שלנו שהוא הסמן העיקרי למה שעלול להשתקף ממנו החוצה. אם אנו מתנהלים כ׳אחד בפה ואחד בלב״, לא כנים עם עצמנו ועם מי שמולנו – זהו רק ענין של זמן שהדבר ישתקף החוצה ויהפוך לבעיה שתדרוש את תשומת ליבנו, ועל כן, כדאי לנו לומר בכנות את הדברים שאנו מרגישים ולנסות לגשר על הפערים כאשר אלה עוד קטנים.
#2 בעולם הוירטואלי בו יש מידה רבה של ׳פייק ניוז׳, פילטרים וצורך בלתי נתפס לשאת חן, עלינו לקחת בחשבון את האפשרות שמה שיוצא החוצה במקרים רבים הפוך מהמציאות עצמה ועל כן, כדאי לנו להעמיק היכרות עם האדם, התוכן, האירוע – לפני שאנו ממהרים לקבל החלטה או לשפוט בענינו.
#3 לא פעם, מישהו יכול לחלוק איתנו מחשבה או רעיון שאנו על סמך ניסיון אחר או כשלון של משהו דומה עלולים לשלול אותו מבעוד מועד. במקרים כאלה חוק הפנימיות והחיצוניות מבקש מאתנו לעצור לרגע לבחון מחדש את שורש המחשבה, הרעיון ועל סמך פוטנציאל השורש לשפוט ולא על סמך ענף אחר שצמח ממנו ולא הבשיל לכדי פרי.
#4 ויותר מהכל ההמלצה הכי חשובה הנוגעת לחוק זה, כשאדם מרגיש שעליו לתקן את דרכיו, לשנות משהו בחייו – ראשית עליו לרצות, להבין ולהאמין בכך בכל מאודו וליבו ורק אחר כך לאפשר לזה להשתקף בבחירות חיצוניות בעולמו הגשמי. אם אדם לא יאמין שזה יכול לקרות, לא יבחר זאת לעצמו – שינוי של ממש לא בטוח שיקרה כשם שלא ניתן לעזור לאדם שאינו רוצה לעזור לעצמו.
#5 ואחרון חביב, חשוב שנהיה קשובים לתפיסת העולם כלפינו ומפעם לפעם נבדוק שאנו נתפסים כפי שהיינו רוצים בעיני אחרים ולפחות בעיני אלה שקרובים לנו. פערים בתפיסה שאנו לא קשובים לה ומטפחים את הפער – עלולים לגרום ללא מעט אי הבנות ופרידות לא רצויות. כל אחד ואחת מאתנו, כדאי שיבדקו עם עצמם באיזו דרך הכי טובה להם לתקשר את פנימיותם ויעשו זאת מדי פעם כמעין יישור קו או תיאום ציפיות, והעיקר שכולנו נדע לכל הפחות מה עומד בשורש הכוונה ולא בהכרח מה שיוצא לנו ׳עקום׳ כי בחרנו את המילה הלא נכונה.
ככל שנצליח לגשר על הפערים בין הפנים לחוץ, לחיות בשלום עם מה שיש לנו ולשמוח בכך, להיות כנים, ולהפסיק להתחכם יתר על המידה – כך נרגיש טוב יותר ובעיקר נחווה הקלה ופחות עייפות שנובעת ממאמץ מיותר.
וכל מה שצריך להתחיל ליישם זאת בפשטות זה להבין שאנו כולנו בעצם אחד.
