אם נתבונן במילה רציונאל, מהר מאד נזהה שהיא מתחילה במילה רצון, ואם נתרגם אותה לאנגלית rational נזהה ממש על ההתחלה, את המילה ratio בתרגום: יחס. שני אלה יכולים כבר עכשיו לרמוז לנו שעמוק בתוך החוויה הרציונאלית אותה אנו מנסים לחיות רוב הזמן (לפחות כך נדמה לנו…), מתקיים צורך יחסי לרצות את עצמנו בכל פעולה או בחירה אותה אנו עושים. יחד עם זאת, אם תשאלו כל עוסק בכלכלה התנהגותית תגלו מהר מאד שרובנו אם לא כולנו פועלים ובוחרים יותר בחיים לא רציונאליים מאשר רציונאלים.

פרופסור דן אריאלי כתב על כך ספר נהדר, בו הוא מביא לא מעט דוגמאות להתנהגות האדם בסיטואציות שונות שבהן ההחלטות המתקבלות אינן רציונאליות. לטענתו, קשה לפעמים לתפוס מדוע אדם יחליט לשלוח הודעת טקסט כתובה בזמן נהיגה כאשר זו עלולה לסכן את עצמו ואחרים בתאונה. יתכן כי אותו אדם אינו מביא בחשבון באותו רגע את הסיכון ופועל ללא מחשבה ובהכרח לטובת סיפוק אישי. אותו דבר נכון גם לבחירה שלנו לאכול אוכל מטוגן, מתוקים ולהרבות בשתית אלכוהול או קפה. באותו רגע בו אנו מקבלים את ההחלטה ומממשים אותה אנו בעיקר עסוקים בסיפוק צרכי הדחף שלנו להרגיש טוב יותר, ופחות עסוקים בטווח הארוך וההשלכות שיהיו לכך על עצמנו והסביבה.

השאלה היא פשוטה: מדוע אין לנו דחף להיטיב עם עצמנו ועם הסביבה בה אנו חיים בטווח הארוך? אם פירוש המילה רציונאלי הינה שכלתנות, מדוע אנו בוחרים כל כך הרבה פעמים לפעול שלא בשכלתנות?

זוכה פרס נובל לכלכלה פרופסור ישראל אומן טוען לעומת זאת, שאנחנו כחברה דווקא מאד רציונאלים. הוא אומנם מסכים שרציונאליות הינה פעולה אגואיסטית, יחד עם זאת היא יכולה לפעול למען הכלל בתנאי שפעולה למען הכלל משרתת את אותה מטרה אגואיסטית. כלומר, רציונאליות יכולה להיות פעולה מוסרית ולא מוסרית. יפה ולא יפה. מתחשבת או לא מתחשבת. אין בה הגיון בעצם. יש בה בחירה אגואיסטית הנשענת על ערכי מקבל ההחלטה ככל הנראה וצרכיו.

ואם ננסה לבחון את הענין הרציונאלי דרך עינים רוחניות ונחזור רגע למסר הטמון בתוך המילה עצמה, נמצא לצד המילה רצון את המילה אל ויחד נבין שבפעולה ו/או בחירה רציונאלית ישנו רצון אל. רצון גבוה יותר מרצון בודד ואגואיסטי. רצון שככל שנממש אותו נפעל למען אחדות, למען הכלל. על מנת להצליח להבין זאת עלינו לחזור רגע לתפיסה המקובלת בתורת הקבלה שאנו חיים בין שני עולמות, זה הנמצא לנגד עיננו – עולם האשליה – אם תרצו זה שמניע אותנו לפעול למען עצמנו בלבד. ועולם האמת – העולם שנמצא מעבר ליכולת הראיה שלנו ובעצם מעבר ליכולת שלנו לתפוס אותו באמצעות חמשת החושים שלנו.

עולם האמת, הינו העולם אליו אנו שואפים, העולם בו נמצאת המשמעות האמיתית, העולם שדרוש מאיתנו מאמץ ולא מעט צניעות על מנת להגיע אליו.

כל מה שנראה לעין, כל מה שאנו מצליחים לתפוס, שקול לתוצאה ששורשיה טמונים בעולם האמת, מה שבעצם אומר לנו שלא תמיד אדם שפועל מתוך דחף או אגואיזם לכאורה, אכן פועל באופן לא רציונאלי. לפעמים זה רק מה שנראה לנו לעין אך אם נעז להסתכל לעומק, יתכן שנגלה את חשיבות פעולתו ככח מניע לתנועה גדולה וחשובה יותר. מתוך כך, חשוב לנו להבין כי רגע לפני שנעביר ביקורת, נשפוט ונחשוב שאנו יודעים ומבינים משהו לגבי מה שראינו או חשבנו ששמענו, כדאי לנו לעצור ולחשוב לעומק על ההשלכות של כל מעשה, ויתכן כי בזכות מחשבה מעמיקה, נוכל למצוא בלפחות מחצית מהמקרים הנקרים בדרכנו ונתפסים לא רציונאלים, קו מנחה רציונאלי שפועל למען הכלל.

כל מה שאנו צריכים זה פשוט לעצור רגע ולהסכים לחשוב מחוץ לקופסה.

מגלים את הכח העליון

מגלים את הכח העליון

כולנו מכירים את המושג כח עליון וכולנו ככל הנראה פגשנו ...

שתיים הן ולא ידעו

שתיים הן ולא ידעו

שיא הייאוש

שיא הייאוש

התרת חלומות

התרת חלומות