בעולמות רוחניים, החיים שלנו משולים למראה וכל הקורה בהם הוא בעצם השתקפות של מה שמתקיים מולם. כמו האמונה הרווחת שלקוחה מהמסורת ההרמטית המערבית, בה נאמר ׳כמו שלמעלה כך למטה׳, אנו מבינים ולא פעם נוכחים לדעת כי כל הנסתר הוא בעצם גלוי. כלומר, כל מה שאנו לא מצליחים לראות ולהבין, כמו למשל מה שמתחולל בגופנו או בנפשנו, אנו יכולים לראות ולהבין רק אם נבחן את הסביבה בה אנו חיים ואת כל האירועים המתחוללים סביבנו.

אם אתם חווים עצב, הרי הוא מושפע ממה שקרה לכם נכון?.. ונאמר והוא קשור בזכרון ישן, מדוע התעורר העצב דווקא ברגע מסוים? פשוט. המודעות שלכם פגשה מבלי לשים לב טריגר שהעיר את אותו זכרון מנומנם וכשזה עולה למודעות שלכם שוב, אותו עצב מציף אתכם ואותו הדבר לגבי רגשות אחרים. אבל את זה אתם בטח כבר יודעים לבד, אז אולי כדאי שנעלה שלב; קחו לדוגמא שאתם פותחים בוקר אחד את מרפסת ביתכם ורואים כיצד בבנין מולכם מתחיל שיפוץ מאסיבי שהולך להיארך לפחות כמה חודשים ואולי יותר. חוץ מכמה רעש, אבק ולכלוך אתם הולכים לחוות בתקופה המדוברת, האם מישהו מכם חושב גם מה זה אומר ברבדים עמוקים יותר? כמו למשל מה שיפוץ כל כך מאסיבי שנמצא כמו מראה מולנו משקף אצלנו? בחיינו?

לא מזמן החלו עבודות שיפוץ מאסיביות מול ביתי, אלו נמשכות ללא הפסקה כבר מעל שנה ולפי התמרורים האחרונים שראיתי ברחוב, ישנה מגמת התרחבות לשיפוץ הרחוב, תאי החניה ועוד. כאחת שיודעת, קשה היה לי להתעלם מהשאלה לגבי חיי, ועוד יותר קשה היה לי להתעלם מהעובדה שאת תקופת הכתיבה שלי, השקת האתר וכל התכניות לעתיד, התחלתי ואני ממשיכה במקביל לאותו שיפוץ ומבלי לתת על כך את הדעת. אז אני מניחה שחלקכם יגידו – נו זה יכול להיות גם מקרי או סתם לא קשור. יודעים מה? אולי.

אז בואו נעלה שלב; זוכרים את מגיפת הקורונה? זו שעצרה לנו את החיים קרוב לשנה? שמתם לב, שישנם שני תחומים אותם הממשלה הנוכחית הקפיאה יתר על המידה וללא כל סיבה טובה ובטח לא המלצה אפידימיולוגית? כן. אני מדברת על ענף התרבות ומערכת החינוך. חשבתם לאחרונה מה היה עבורכם הטריגר שחיבר אתכם למצב הפוליטי בארץ ומדוע לדעתכם הגענו לשיא ושבר גדול? אני מניחה שכמוני ורבים טובים אחרים, גם אתם מתקשים להכיל את תרבות השיח שנוכחת בחיינו במהלך השנים האחרונות, וגם אתם בטח מתקשים להבין היכן חונכו אלה שהיום מקבלים עבורנו החלטות הרות גורל. כן, ללא ספק עושה רושם שאותה ממשלה שהקפיאה את שתי המערכות הכל כך חשובות האלה, חסרה בהם בעצמה בכל ההתנהלות השוטפת שלהם, ויותר מכל דבר אחר, הניעה כל אחד ואחת מאיתנו מהכסא באי נוחות אל הקלפי ארבע פעמים יותר מדי.

אני מניחה שבשלב זה אתם כבר מבינים ומסכימים איתי, שהחיים שלנו כאן הם השתקפות של מה שמולנו. בחירות שאנו עושים, סביבה בה אנו בוחרים לחיות, אנשים איתם אנו בוחרים לבלות.

השאלה שנשאלת היא, האם זה אכן גורל? האם יש בידנו את הכח לשנות אם אנו לא אוהבים את מה שאנו חווים ומתקיים בחיינו? התשובה היא כן.

שינוי יסודי, גזירת גורל או אפילו יעוד כפי שהוא נתפס בעיננו בזמן מסוים, יכולים לקבל תפנית או פרשנות אחרת. מה שבטוח, ברוב המקרים גורלנו בידנו. אם ננהג כפי שאנו רוצים שינהגו בנו – זה מה שנקבל בחזרה. אם נאהב כפי שאנו רוצים שיאהבו אותנו – זה מה שנקבל בחזרה. אם נדבר כפי שאנו רוצים שידברו איתנו – זה מה שנקבל בחזרה. וכן הלאה.

על כך נאמר, "הרשות נתונה לאדם במעשה“, גורלו של אדם, תכונותיו ואופיו נטבעו בו כפוטנציאל בלבד, כיצד זה יבחר לממשו ועד איזו מידה תלוי לגמרי באדם עצמו ככתוב בספר משלי: "בינו לבין עצמו אדם מטיל גורל“ (טז' בחיק).

לסיכום, מראה יכולה לשקף אליכם רק את מה שנשקף אליה. אין ביכולתה להמציא דבר אלא אם הוא נוכח מולה. אז אם אתם לא אוהבים את מה שמשתקף מולכם – קומו ושנו.

לחיות ברקיע השביעי

לחיות ברקיע השביעי

היחוס לרקיע השביעי בחיי היומיום שלנו, הינו יחוס להרגשה נהדרת ...

על המר והמתוק

על המר והמתוק

המילה ההיא

המילה ההיא

למה?

למה?