ספריות זמן

החיים עצמם

אנו חושבים על כך לא מעט וככל שמציאות החיים העכשווית מגרה את סף הפחד שלנו יותר, אנו חושבים על זה יותר או פשוט מוצאים עצמנו בהכחשה ובבריחה. עדיין, אנו יודעים שזה עתיד לבוא יום אחד ואף לא אחד מאתנו יודע בדיוק מתי ואיך יהיה זה עבורו. כולנו כאחד יודעים שיום אחד גם אנחנו נמות, שהרי כולנו בדרך אל מותנו בכל יום, וביום אחד, מוקדם או מאוחר – עוד נגיע לשם. המוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים עצמם…

נקודת האיסוף

בכל פעם כשאנו חווים כאוס בחיינו, תקופה של אי וודאות, פחד, חרדה, מחלה קשה, אובדן ובאופן כללי מרגישים כאילו איבדנו את הדרך, משהו בתוכנו מתחיל להצטמצם ובעצם כך מבקש מאיתנו להתמקד לדבר אחד בלבד עד כדי רגע מובהק בו אנו מקיימים תנועה אחת, עליה אנו יכולים לחזור באופן רפטטיבי, מילה אחת בולטת…

הגיע זמן תשפ״ב

אם אנחנו רוצים להתעכב על המסר הכי חשוב ששנת תשפ״ב שמתחילה עכשיו רוצה לומר לנו – זה יהיה ככל הנראה מסר השפיות, האחדות, האיזון, ההרמוניה, ההיגיון – ובגדול שלהיות במקום טוב באמצע יכול להיות דבר לא רע בכלל…

דקה דומיה

אנחנו עומדים דקה דומיה ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל, ואנחנו עומדים דקה דומיה לזכר ניצולי השואה. אנחנו עומדים דקה דומיה כי אנחנו מבקשים לזכור ולתת כבוד. אנחנו עומדים דקה שלמה ולפעמים שתיים, מדוממים את החיים סביב, עוצרים הכל ומתמקדים…

error: התוכן באתר מוגן!

מענין?

בכל חודש, אני שולחת ניוזלטר ובו עוד ידע המתייחס להווה בחיינו, אם תרצו לקבל אותו לתיבת הדואר שלכם, זה המקום להשאיר פרטים.

דילוג לתוכן