הרשמה לניוזלטר החדשי
ספריות

סימנים ואותות

האקלים שבתוכנו

המושג איזון, הינו המושג הכי משומש בשנים האחרונות לצד הרצון לדייק, לנקות, להכיל, לצמוח ולהשתפר. אנחנו שואפים להיות טובים יותר לעצמנו ולסביבה ואנחנו מבינים היום יותר מתמיד, שהקצנה היא שיטה שאינה יכולה להביא אותנו אל הנחלה אליה אנו מייחלים, וכי רק אם נאזן ונדייק מידות נכונות של דברים נוכל …

פנימה החוצה

כל מה שנמצא בתוכנו פנימה משתקף החוצה. אין דבר חיצוני שאינו מושפע מדבר פנימי. הפנים והחוץ אחד הם, כאשר זה משתקף בזה וזה משפיע על זה. על עם ישראל נאמר שהוא פנימיות העולם ובעולם הרוח אנו למדים שאנו עולם קטן והעולם הוא אדם גדול. למעשה אין פרט ולו הקטן ביותר שאינו…

בין תאווה לתבונה

התשוקה הכי גדולה של האדם יותר מלאהבה עצמה, אושר, הצלחה, כסף, בריאות או כל דבר אחר שעולה על דעתכם. הינה תשוקתו לוודאות. להבין ולדעת דברים בחייו, לקבל תשובות לשאלות פתוחות, לדעת את העתיד הנראה לאופק וכזה שרחוק יותר. לדעת בוודאות מה אחרים מרגישים כלפיו, חושבים עליו, ועד כמה הצלחתו מובטחת באם יחליט כך או אחרת בענינים שבלב או בענינים שבשכל. התשוקה לאותה תובנה היא מקור התאווה

רווחה עכשיו

אנחנו רוצים רווחה בנפש, רווחה בגוף, רווחה מן הילדים, רווחה בעבודה, רווחה מן השכנים, רווחה מבני הזוג, רווחה בחשבון הבנק, רווחה כאן ועכשיו. רווחה כהיפך מוחלט ממתח וסטרס, לחץ ומצוקה, ממה שבימים ובתקופה מטורפת שכזו רובנו חווים יתר על המידה. אבל מה היא אותה רווחה….

לאהוב את ה׳שוונץ׳

המילה ׳שוונץ׳ שמקורה ביידיש, מתורגמת: זנב או קווצת שיער סוררת שקופצת לה מהקוקו ואינה אסופה כמו חברותיה האחרות. כמו כן, דוברי יידיש נוהגים לעשות שימוש במילה גם ביחס לאדם שנתפס שוויצר, שחצן, גאוותן, או במילים אחרות – תרנגול

הנסתר הוא הגלוי

כלפי המציאות בה אנו חיים, ישנה תפיסה שאנשי ההיגיון, המדע והמחקר, האנשים הארציים כפי שרובנו מזהים אותם, קוראים לה, ׳תפיסת ההכחשה׳; שזו למעשה תפיסה הטוענת שאם זה נסתר מעיני ואני לא רואה את זה מולי – זה לא קיים, כפי שנכתב במסכת סהנדרין העוסקת במשפט העברי: ״אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות״. תפיסת ההכחשה, מאפשרת …

error: התוכן באתר מוגן!

מענין?

בכל חודש, אני שולחת ניוזלטר ובו עוד ידע המתייחס להווה בחיינו, אם תרצו לקבל אותו לתיבת הדואר שלכם, זה המקום להשאיר פרטים.