אנו יודעים שגופנו הוא חומר ושהנשמה השוכנת בתוכו היא הרוח. אנו יודעים כי גופנו סופו פג תוקף ושהנשמה שלנו היא נצחית. אנו יודעים גם, כי כשאדם בוחר להקבר באדמה, גופו אמנם מתכלה עם הזמן אך יחד עם זאת עצמותיו שורדות לנצח. מדוע ואיזה ערך יש לדבר, ולמה זה בכלל חשוב? על מה נלחמות משפחות ששוכלות את קרוביהן בארועים טראגיים להביאם לקבורה, איזה ערך יש לקברי צדיקים שלכל היותר יש בתוכם את עצמות הנפטר, ואיך זה שככל שאנו מתבגרים דווקא אלה העצמות שלנו שמרגישות פריכות, פגיעות, שבירות, ויותר מהכל מקבעות בנו את התחושה שתוקפנו עומד להסתיים. בעצם הדבר שהוא עצמות גופנו – טמון כח גדול העומד לזכותנו בחיים ונשאר כמורשת אחרי לכתנו.

על עצמות גופנו מונח הבשר, נשענים האיברים, ואלה בעצם מהוות עוגן ומשענת או כמרומז בשמם; מצע עליו הגוף כולו מתקיים. אם ניקח את המילה עצם וננסה להפיק ממנה משמעויות נוספות נמצא גם את המילה עֹצְמָה; אותה אנרגיה שלפי המידה שטמונה בנו – כך תהיה מידת ההשפעה והסמכות שתייצג אותנו למימוש כל דרך שנבחר; ועֹצְמָה אנו יודעים באופן הכי אינטואטיבי שמחוברת בחבלי שמשון לנשמה. הרי אדם יכול שגופו יהיה שבור ופצוע ועדיין נשמתו תהיה עוצמתית ומעוררת השראה, לא בכדי אומרים שנכות חמורה יותר היא של אדם הלוקה בנפשו ולא זו של אדם הלוקה בה בגופו.

עצמות גופנו ששורדות לנצח, כמו השם אותו אנו נושאים בחיינו וכמותן הנשמה, אלה כאחד הינם הרוח שיכולה לשאת אותנו מעלה ולסייע בעדנו לעמוד בפני כל אתגר. על השם אותו אנו נושאים כבר דיברתי במאמר ׳שמו של אדם הולך לפניו׳ שבעצם מידה רבה של גורלנו אנו נושאים בשם שנבחר עבורנו, או בזה שאנו מחליטים לשנות אליו בשלב מסויים בחיים. כמו כן, גם הנשמה בתוכנו – ככל שזו תהיה עוצמתית יותר כך תממש את יעודה ותייצר השפעה ארוכת טווח. ועכשיו אנו יכולים להבין כי עצמות גופנו, שעל אף עובדת היותן איבר שביר ופגיע, נושאות וחובות בתוכן את עוצמת הרוח שבנו, ולא בכדי הן גם לא נשברות בקלות ויודעות אף להחלים ולהתאחות במהירות.

ניתן מדברים אלה להבין שכשעצמות גופנו נשברות, אנו עומדים בפני שינוי, וככל הנראה כזה שלא רצינו בו או שקשה לנו להתמודד איתו. השאיפה האולטימטיבית היא שאדם יחיה וירגיש שגופו כאילו בלי עצמות – כלומר; גמיש. גמישות, כך מאמינים ביוגה, מאריכה חיים ומאפשרת לנו להתמודד עם השינויים שהחיים מזמנים לנו ביתר קלות. לא בכדי אנו חווים כאבי שרירים ועצמות בעת שאנו מתמודדים עם קשיים או מחלות, ולא בכדי הריפוי הכי טוב עבורם הוא תנועה ומגע כלומר; חיים.

כמו כן, כשאדם מרגיש כי עצמותיו נחלשות, הוא יודע שעליו לבדוק את רמת ויטמין ה D שבגופו ולשפר אותו כנדרש. ויטמין D הינו הויטמין שמגיע מן השמש – מקור החיים, האופטימיות, השמחה, ההשראה לכח הרצון והמנוע לחיוניות הכי בסיסית. עדיין, ככל שאדם מתבגר, לא משנה כמה יהיה חשוף לשמש, לא תמיד ויטמין D יקלט בגופו כנדרש והוא ידרש לקבל חיזוק על ידי תוסף תזונה – שוב סוג של תזכורת להתקרבות של פקיעת תוקפנו החומרי. כמו כן, וללא קשר לשמש, כדאי לנו להקפיד באכילה של דגים ובעיקרם טונה וסלמון, ביצים ומוצרי חלב.

ואם הבנו מתוך כל אלה שעצמות גופנו כמו שמנו נושאים את מהות הנשמה, ואלה יחד מהווים כמורשת אחרי לכתנו. נוכל עכשיו להבין כיצד אנו מחיים מחדש את הנשמה שהלכה מן העולם על ידי איזכור שמה ו/או עליה לקברה, שם טמונים עצמותיה הנושאות עדיין אנרגיה מעוצמת הנשמה שהיתה. כל זה מסביר בקלות את הרציונל העומד מאחורי הכח האנרגטי הטמון בקברי צדיקים ובשמותיהם, כמו גם אלה של אלה היקרים לנו שאינם עוד.

אנקדוטה מעניינת לא פחות היא שעל פי האמונה וככתוב בספר הזוהר, עצמות האדם שנשארות אחרי לכתו הן האיבר שעליו תתאפשר תחיית המתים, ודבר נוסף הוא הביטוי ׳בכבודו ובעצמו׳; כאילו שכשאדם מגיע בכבודו ובעצמו – זו נוכחות מלאה של גופו ונשמתו, להבדיל מאדם ששלח בשמו אדם אחר או שלח הודעה כתובה, שלא נחשב לו להיות מספיק טוב או להופעה חלקית, ומתוקף כך נפגעת עוצמת נוכחותו מהאירוע הנדרש באופן שמורגש על ידי אחרים, ולא בכדי ימצאו בינהם נעלבים או מאוכזבים.

לסיכום, כשאנו מרגישים לא שקטים, לא מוצאים את מקומנו בעולם, כדאי לנו שוב לצאת אל השמש כפי שכתבתי במאמר ׳בסימן שמש׳ ולחזק את עוצמת הנשמה, דרך חיזוק המצע עליו יושב גופנו – אולי דרך מאמר זה הצלחתי להסביר לכם רק עוד קצת איך דברים פשוטים עובדים כמו קסם ומחוללים בנו פלאים של ממש.

אימפריות קורסות – חלק ב׳

אימפריות קורסות – חלק ב׳

אנו מסיימים את העשור האחרון בשנה הנוכחית. אנו פוגשים את ...

רציונאלי כקו מנחה

רציונאלי כקו מנחה

תֹהוּ ובוהו

תֹהוּ ובוהו

האינסטינקט שלי ואני

האינסטינקט שלי ואני