מתי בפעם האחרונה צעקתם? מתי בפעם האחרונה צעקתם לשמיים? מתי בפעם האחרונה צעקתם, לא על מישהו, לא בגלל משהו – אלא את הכאב, הצער, התסכול, הכעס, הפחד שיש בכם? מתי בפעם האחרונה העזתם לצעוק מבלי לחשוב מי שומע, מה יחשבו עליכם אחרים. מתי בפעם האחרונה, אם בכלל קראתם לעזרה והעזתם לקרב אליכם את הישועה? מתי אי פעם אמרתם למי שמולכם – תצעקו את זה עכשיו.

כפי שהזכרתי בעבר במאמר אחר (״שמו של אדם הולך לפניו״), בגמרא כתוב ״ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם, ואלו הן : צדקה, צעקה, שינוי השם ושינוי מעשה״.

כלומר, אם אדם מגיע בחייו למצב בו הוא אינו רואה מוצא, חש תסכול ויאוש עמוק, אינו יודע מה עליו לעשות על מנת לשנות דברים, יש בידיו את הזכות לבקש ישועה ואף לשנות את גורלו על ידי הפעלת כוחות עליונים ולעשות זאת בצעקה קורעת שמיים. אותה ישועה השקולה לגאולה, חבל הצלה לאדם שמרגיש כי הוא טובע בים סוער, יכולה להגיע אליו אם יעז לבטא את כאבו בצעקה. וזו אגב אינה מחייבת מילים.

קשה לי שלא להתייחס כאן לסיפורה של שירה איסקוב שניצלה בזכות הצעקה שעוד הצליחה להשמיע כשחייה אזלו ממנה, ובטח קשה להתעלם מהאירוע הטרגי שקרה כאן ערב לפני יום הזכרון, בו איציק סעידיאן לוחם גולני לשעבר, נאלץ לצעוק את צעקתו בדרך כואבת כל כך, דרכה כולנו יחד מרגישים את השריפה שהפכה את חייו לא פעם אלא פעמיים יותר מדי, אין לי ספק שעכשיו כולנו כבר שמים אליו לב ואיציק – אם לא את עצמו הצליח להציל – אז בטח את חבריו שעדיין נלחמים על איזושהי סוג של שגרה.

וגם לטיפ שקיבלתי פעם מאחי הגדול (מאסטר באומנויות לחימה) בענין הגנה עצמית: ״לא משנה מה אלמד אותך וכמה תהיי טובה בזה, ההגנה הכי טובה של אשה שלרוב תהיה קטנה במימדיה, במקרה בו חלילה גבר ירצה לתקוף אותה – תהיה צעקה. פשוט תצעקי הכי חזק שאפשר – זו תהיה ההגנה הכי טובה״

כן. צעקה היא ללא ספק כלי בעל השפעה חזקה, לא משנה אם אנחנו אחד מול המון, קטנים מול גדולים, חלשים מול חזקים, חסרי אונים מול מערכת מאיימת ודורסנית, יש לנו כלי בעל אנרגיה חזקה מאד שיכול באחת להפעיל צבא שלם לעזרתנו. לא תמיד היא חייבת להיות עם מילים, לא תמיד קולנית – לפעמים היא יכולה להיות שקטה.

רבי מנחם מענדל מקוצק: ״כאשר יש לאדם על מה לצעוק, ורוצה לצעוק, אך איננו יכול לצעוק – הרי זוהי הצעקה הגדולה ביותר״
צעקות שקטות. כאלה שנשמעות בתדרים אחרים, אלו הן צעקות שמתקיימות בליבו של אדם, במצבים רגישים יותר, ואנשים רגישים במיוחד יכולים להרגיש אותן גם אם אלו יהיו בלתי נשמעות כלל. כל מה שצריך הוא להרגיש. צעקה כזו או אחרת, כמו כפתור הפעלה לחבלי הצלה ואם הגענו לצעוק אותה, ככל הנראה אנחנו במצב נואש במיוחד.

וישנו עוד ערך מדעי לצעקה שמסייעת בעדנו בשעת מצוקה; כשאנו צועקים, לחץ הדם וקצב הלב עולים – מה שמזרים לנו את הדם לכל האיברים החיונים ומעלה את רמת החיוניות והאנרגיה בגוף (בעיקר את אנרגית הצ׳י), הכיווץ העוצמתי של הסרעפת מפעיל לחץ על שרירי הבטן ומערכת העיכול, ובעצם כך כל אותם רגשות קשים שלכודים אצלנו בבטן משתחררים ואנו מרגישים טוב הרבה יותר.

לא לחינם גם ביוגה, עושים שימוש במנעד הקולות שבין אנחה לצעקה כדי לשחרר מתחים.

צעקה מאפשרת לנו צמיחה כמו העץ שנטוע בה; צע – עץ, ובעצם הפעולה שמעירה אותנו כאילו משהו עקץ (צעק) אותנו, היא מאפשרת לנו לשים קץ ליסורינו ולקרב אלינו את הישועה. וכן. לעיתים לישועה יש פנים אחרות ממה שדמיינו ורק אם נתעלה על עצמנו ונסתכל על התמונה הגדולה ועל מידת ההשפעה הרחבה נוכל באמת להעריך אותה.

אז אם אתם מרגישים במבוי סתום, דרך ללא מוצא, אל תהססו ותנסו להשתחרר מכך, בזכות – צעקה.

ישנה שפה אחת אוניברסלית

ישנה שפה אחת אוניברסלית

זוכרים את סיפור מגדל בבל? אותו סיפור מספר בראשית שמעיד ...

בין שגעון ושלווה

בין שגעון ושלווה

שורש רוחני

שורש רוחני

הדיקטטורה של החלשים

הדיקטטורה של החלשים