מלבושי הנפש

מלבושי הנפש הם, המחשבה, הדיבור והמעשה שלנו. שלושתם כאחד מהווים חלק ניכר מהזהות ומארגז הכלים שלנו בעולם הזה, ודרכם אנו מתקשרים ומבטאים את תמצית מהותנו. ועדיין כפי שהם מוגדרים, הם מלבושים בלבד, כלומר, ניתן לפשוט אותם מעלינו אם נבחר וללבוש אחרים במקומם – ככל שנמצא לנכון, כמובן. והגם שיש בינהם הבדל אנרגטי מובהק; המחשבה – נסתרת, הדיבור – גלוי ויש לו טעם והמעשה – גלוי ובלתי הפיך כנאמר: ״את הנעשה אין להשיב…״ – שלושתם כאחד ברי שינוי והחלפה.

ככל שאנו מבקשים להחליף את מלבושי הנפש, כדאי לנו לעשות זאת למען התיקון שלנו –  שמא נחזור על עצמנו.

רק כשאדם מביע נכונות להתבונן לעומקו, הוא יכול לבחון את מלבושיו ולדעת אם אלה הולמים את החיים הנגלים לפניו. ככל שמוצא שכן – הוא יכול להמשיך ולטפח את מלבושיו, להחכים ולהעמיק בהם לכדי יצירת שפע ומתוכו יוכל בהמשך לשפוע על אחרים ולהיות מזוהה כ׳בעל השפעה׳.

ככל שאדם מעמיק בעצמו ומבין כי מלבושיו אינם הולמים את מידותיו או לפחות את אלה אליהם הוא שואף – ראוי שיפעל למיטב הבנתו ויכולתו באופן מיידי להחליפם ויזכור שככל שהוא מרגיש סיפוק ולו הקטן ביותר – הוא פועל נכון וככל שהוא מרגיש ריקנות גדולה – מבלי משים לב, הוא ככל הנראה חוזר על עצמו ובוחר מלבושים דומים לאלה שהוא מבקש לפשוט מעליו.

העמקה ב׳מלבושי הנפש׳ מבקשת מאיתנו לנהוג באומץ לב, כנות ואחריות גדולה. להיות צנועים ולהימנע מכניעה לדחפים רגעיים שעלולים להרחיק אותנו מהעבודה הכי אמיצה ומעשית שאנו יכולים לעשות למען תיקון עצמנו – כאן ועכשיו.

ככל שנבחר לבחון, ולתקן, להחליף ולהשביח את ׳מלבושי הנפש׳ שלנו, נרגיש סיפוק גדול וחוסן נפשי שיוכל לתמוך בנו במציאות משתנה ולא צפויה. שהרי רק האמת יכולה לעמוד מול כל סערה.