מרווה אהובתי

קוראים לה מרווה ושמה הלועזי Salvia הוא נגזרת של המילה הלטינית; Salvus – ׳ישועה׳. בעברית נקראה דווקא בשם ׳מוריה׳ על שמו של ׳הר המוריה׳ או כמו שרובנו מכירים אותו ׳הר הבית׳. בשנים האחרונות הפכה המרווה להיות הטרנד הכי חם במטבחים ובבתים, ונכון שהיא היתה כאן ומאז ומתמיד, עדיין עם הפתיחות הרוחנית שלנו בשנים האחרונות להבנה כי אנרגיות על אף שאינן נראות קיימות גם קיימות ובינהן אף קשות – אנו מבקשים כל אמצעי ראוי לטפל בהן. ועל הדרך, אם מדובר בתבלין בעל סגולות רפואיות ויתרונות בריאותיים – על אחת כמה וכמה שנשמח להכיר אותו מקרוב. אז בואו באמת נעשה את זה, נכיר את המרווה מקרוב ונבין על מה כל המהומה.

אנחנו יודעים מחיפוש הכי קליל ברשת שהמרווה נהדרת למחלות חורף, שהיא עוזרת לנקות רעלים ולתמוך בפעילות הכבד (אם כי לסובלים מבעיות בכבד – צריכת המרווה מחייבת פיקוח רפואי), שיש לה תכונות אנטי דלקתיות והיא נהדרת לסובלים מסוכר גבוה, היא שופעת בנוגדי חמצון שטובים לכלי הדם ולהתמודדות עם מחלות כרוניות למינהן. יש אפילו טוענים שהיא עוזרת לשפר את הזכרון, מרגיעה חרדות, מקלה במצבים של דלקות חניכים, תופעות גיל מעבר ואפילו בפטרת של כפות הרגליים. המרווה היא לא פחות מישועה רפואית עבור לא מעט מצבים פיזים שרבים מאיתנו מתמודדים איתם בחיי היום יום.

כמו כן, אנו מכירים את זרדי המרווה שממליצים לנו לשרוף, על מנת שהשמנים האתרים הנמצאים בתוכם יוכלו להשתחרר לאויר ולעזור בטיהור ובהפחתת כמות החיידקים אשר נמצאים בו, לרבות כמובן מטעני אנרגיה שלילית וקשה שנלכדו בחלל בעקבות ביקור של אנשים פחות חיוביים ו/או אירועים מורכבים רגשית. ריטואל שריפת עלי המרווה יסודו למעשה בטקס עתיק שכבר הוכח רבות ביעילותו, ואם רק תעזו לנסות את זה בבית תגלו שתרגישו הרבה יותר טוב למשך לא פחות מ 24 שעות אחריו, בין אם במצב רוח הכללי ובין אם באנרגיה השוהה בחלל. בקבלה, ממליצים גם להוסיף לכך אמירה בקול של צירוף האותיות ׳מום׳ (מתוך צירופי 72 השמות) לטובת חיזוק הטיהור ותיקון הפגמים הקיימים, כמו זימון אל אתחול מחדש לאנרגיה אם תרצו.

עוד אנקדוטה מעניינת שוודאי לא ידעתם על המרווה היא שבמלחמת העולם הראשונה היא היתה ידועה כתחבושת פצע החייל – כתישה של עלי המרווה והנחתם על גבי רטיה סייעה במניעה של זיהומים בפצעים פתוחים ובריפוי מהיר של פצעים וחתכים עמוקים. ולאור העובדה שהכי קל לגדל אותה בבית באדנית שכל מה שנדרש עבורה זה חשיפה לשמש – מרווה היא בהחלט טרנד חם ובצדק.

ולקינוח אסיים בכמה המלצות לשימוש במרווה על בסיס יומי או לכל הפחות שבועי:

#1 אמצו לכם מבער, כלי להבערת נר שעליו נהוג לטפטף טיפות שמן ריחני… ובמקומו פשוט הניחו ענף מרווה ואפשרו לשמנים שבה להשתחרר אט אט באזור בו אתם שוהים רוב הזמן.

#2 כשעלי המרווה מהמלצה הראשונה התייבשו ונראה כאילו מיצו את כל השמנים שבהם, הניחו את הענף היבש על מחבת ופשוט הדליקו את הכיריים תחתיו, למשך רבע שעה ואולי קצת יותר תוכלו ליהנות ממיצוי נוסף של כל אותן תכונות נפלאות באזור המטבח.

#3 לפחות פעם ביום הכינו לעצמכם חליטת עלי מרווה, ובעיקר כדאי לעשות זאת לקראת סוף היום על מנת להרגיע את האדרנלין ולמתן את המתח בגוף לקראת שעות הערב ומועד השינה. (חליטת מרווה דווקא בקיץ, עוזרת למתן הזעה וריח גוף).

#4 אם יש לכם אמבטיה – אל תהססו להוסיף כמה עלים למים וליהנות מהרגעת המתח של היום שעבר עליכם.

#5 התחילו לחשוב על המרווה בסלט שלכם, כתוספת לפסטה, בכריך או בכל מתכון אחר שנראה לכם שייך. רצוי כמובן שתהיה טריה כמה שיותר, אבל גם מבושלת או אפויה מעט זה נפלא.

#6 שאפו את אדי המרווה לריאות ונשמו טוב יותר. אם במכשיר אדים או פשוט בקערת מים חמה, הניחו עלי מרווה, תנו לאדים לעלות, קרבו את הראש כמה שיותר קרוב וכסו את העורף עם מגבת על מנת לשמור כמה שיותר על האדים מכוונים אליכם ולא לחלל הרחב.

#7 פעם בשבוע כחלק מריטואל שמירה על חניכיים ושיניים בריאות – גרגרו מספר פעמים חליטה של עלי מרווה.

בתקווה שהבאתי לכם מרווה.